החסיד ר' מענדל פוטרפס ע"ה הביא משל מעכביש שטווה קורים ומחכה ליתוש שייתפס. כאשר היתוש נתפס, הוא משתולל ומנסה להיחלץ. בשלב זה, העכביש עומד בצד. הוא מחכה בסבלנות עד שהיתוש יתייאש מניסיונות היחלצות, ואז מגיע ואוכל אותו בלי בעיה. הנמשל: היצר הרע טווה קורים סביב האדם ומנסה להכשיל אותו. כאשר אדם נתפס לקורים הללו ונכשל, היצר ממתין בצד ומחכה שהאדם יפסיק את ניסיונות ההיחלצות ויכנס לעצבות ומרה שחורה. אז האדם הופך להיות טרף קל עבור היצר, וביכולתו להפיל אותו בתאוות הגרועות ביותר. פתגם החסידי אומר, שכאשר היצר מכשיל את האדם בעבירה, המטרה העיקרית שלו אינה העבירה עצמה אלא העצבות שאחרי העבירה.