כולם זוכרים את חוסני מובארק נשיא מצרים לשעבר. היום הייתי רוצה לחלוק אתכם כמה סיפורים מעניינים ולא ידועים ששופכים אור על צדדים שונים באישיותו. אחד הדברים הרגישים ביותר בישראל הוא בעיית ה"נעדרים". בכל מלחמה נופלים קורבנות ל"ע היל"ת. בדרך כלל מוצאים את גופותיהם ומביאים אותם לקבר ישראל ואז ההורים יכולים ללכת לבקר את קבר יקירם ולומר קדיש. אבל בכל מלחמה ישנם גם נעדרים ל"ע, אותם חיילים שעקבותיהם לא נודעו, וההורים האומללים לא יודעים אם בנם חי או לא ל"ע. מובן שההורים הללו לא מוצאים מנוחה לנפשם, הם מעדיפים לגלות שבנם ח"ו אינו בין החיים, ובלבד שימצאו את גופתו ויביאו אותו לקבר ישראל מאשר חוסר הוודאות של מצב יקירם.
עזר ויצמן היה נשיא מדינת ישראל בשנת 1994 והיה לו קשר טוב עם נשיא מצרים חוסני מובארק. נשיא מצרים הזמין את ויצמן לביקור במצרים, וכשהוא בא לבקר ביקש ויצמן רשות ממובארק שישראל תוכל לחפש בשטח מצרים נעדרי צה"ל ממלחמת יום הכיפורים. מובארק הביע את הסכמתו והעניק רשות ללא הגבלת זמן לישראל לחפש בכל מקום, שמא יימצאו גופות של חיילים ישראלים שקבורים במצרים. בסופו של דבר, אכן נמצאו שם גופותיהם של שלושה חיילים שהביאו אותם לקבר ישראל בארץ ישראל.
זאת לא היתה הפעם היחידה שמובארק עזר ליהודים. הרב עובדיה יוסף כיהן במשך כמה וכמה שנים כרב הראשי בישראל וביום מן הימים נודע לו שממשלת מצרים מתעתדת לבנות כביש רחב מאד שהתוואי שלו אמור לעבור דרך בית קברות יהודי עתיק, כלומר, שהכביש ייסלל על גבי קברים יהודיים. הרב שבעבר כיהן כרב בקהיר ולכן היה רגיש למידע הזה. החליט לנסוע למצרים ולהפגש עם מובארק. מובארק קיבל אותו בכבוד מלכים ושמע מפיו את החשש מהתוכנית של סלילת הכביש על בית קברות יהודי. הרב הסביר לנשיא את הנושא הרגיש של בית קברות בעם היהודי. מובארק ענה לו ששינוי התוואי של הכביש יעלה הון רב, אבל מכל מקום לכבודו של הרב הראשי הוא יורה לשנות את התוואי של הכביש בצורה כזאת שלא תפגע בבית הקברות. באותה הזדמנות מובארק השיב בחיוב על עוד כמה מבקשותיו של הרב. לקראת סוף הפגישה, כשכולם עמדו לצאת, ביקש מובארק מהרב שישאר עמו ביחידות ואמר לו שהוא אדם מאמין והוא מאמין בברכה של רב יהודי ולכן הוא מבקש ממנו ברכה. הרב אכן הניח את ידיו על ראשו ובירך אותו שיאריך ימים על ממלכתו.
גם חסידי חב"ד בעצמם נעזרו פעם ע"י הנשיא מובארק. בתקופת הסכם השלום בין ישראל ומצרים, כאשר ישראל החזירה את סיני, את שדות הנפט ואת הישובים שהיו שם וכו', הרבי התנגד מאד להסכם השלום הזה. הרבי התבטא אז שאי אפשר לדעת מה יהיה במצרים בעוד שלושים שנה (ואכן 30 שנה אחרי החזרת סיני היתה ההפיכה והפילו את משטרו של מובארק, והמקום המסוכן ביותר במצרים כיום הוא סיני שהפך לגן עדן של הטרוריסטים, ארגון אל קעידא שולט במקום והוא מסוכן לא רק ליהודים אלא גם למצרים!). פעם כאשר הגיעה אישיות ישראלית בכירה למצרים ביחד עם קבוצת עיתונאים, הזמין מובארק את העיתונאים הישראלים לשיחה לא רשמית איתו, שכן הוא רצה לדעת מה חושבים אודותיו בישראל וכו'. בסוף אותה פגישה הוא הזמין את אחד העיתונאיים הדתיים להכנס אליו למשרד לשיחה פנים אל פנים. הנשיא פנה אליו ואמר לו: אני קורא הרבה את הכתבות שלך, ואני יודע מהי עמדתך הפוליטית. אבל תסביר לי מה הרבי מליובאוויטש רוצה ממני? מדוע הוא מדבר נגד הסכם השלום? אותו עיתונאי הסביר למובארק שלרבי מליובאוויטש אין שום דבר אישי נגדו, אלא שהוא סבור שמצרים זו ארץ שהמשטר שלה לא יציב ואי אפשר לדעת מה יתרחש שם בעוד שלושים שנה. ולכן הוא סבור שהחזרת סיני היא מסוכנת, שכן המשטר במצרים עשוי להשתנות והקיצונים ישלטו שם, וכאשר תתחיל שוב מלחמה נגד ישראל ח"ו וסיני תהיה בשליטת מצרים – התוצאות יהיו חמורות מאד עבור ישראל. העיתונאי המשיך וסיפר למובארק שהרבי הוא מנהיג יהודי מפורסם ששולח שליחים לכל העולם כדי להחזיר יהודים לצור מחצבתם והוא סיפר לו את ההיסטוריה של חסידות חב"ד. לבסוף הוא אמר שהוא בטוח שאם מובארק ירצה, הרבי ישמח להפגש איתו. מובארק הקשיב לדברים בקשב רב והיה נראה שהם נכנסו ללבו. כמה שנים לאחר מכן הרבי יצא במבצע של לימוד ספר הרמב"ם. כידוע הרמב"ם התגורר במצרים ועד היום ניצב בית הכנסת של הרמב"ם בעיר קהיר. חסידי חב"ד פנו לאותו עיתונאי וביקשו ממנו לבקש משלטונות מצרים שירשו להם לבוא לבית הכנסת הזה ולערוך שם את סיום הרמב"ם. ואכן העיתונאי הזה פנה לשגריר מצרים בישראל וסיפר לו על בקשתם של חסידי חב"ד ואמר לו להעביר את הבקשה לנשיא עצמו. תוך יומיים חזר השגריר והודיע שיש אישור לקבוצה של רבנים מחב"ד לבקר במצרים בבית הכנסת של הרמב"ם ולקיים שם מסיבה לכבוד הרמב"ם.
פרט לכך, לפני כמה שנים החליט מובארק לשפץ ולשחזר את בית הכנסת של הרמב"ם בעלות של מיליוני דולרים.
מדוע אנחנו מדברים היום על מובארק? רק לפני שלוש שנים התחוללה ההפיכה במצרים והכניסו אותו לכלא וכל העולם היה בטוח שהוא יקבל עונש מוות, רק בדרך נס נתנו לו רק מאסר עולם, והיה נראה שהוא לעולם לא יראה את אור היום שוב. לפתע התחוללה שוב הפיכה במצרים ומובארק שוחרר מהכלא נגד כל התחזיות.
האירוע הזה מזכיר לנו סיפור על יהודי שגם הוא ישב בכלא של מצרים. סיפור שכולנו מכירים אותו היטב. יוסף הצדיק שנמכר לעבד אצל פוטיפר ואשת פוטיפר האשימה אותו בדברים חמורים, ועל כך הוא היה אמור לקבל עונש מוות, שכן חייו של עבד עברי במצרים של אז נחשבו לכלום. ובכל זאת, בדרך נס הכניסו אותו לכלא למאסר עולם. לא היה סיכוי שהוא יצא מן הכלא אי פעם, לא היתה לו משפחה, לא היו לו חברים שעבדו או שישלמו שוחד עבורו, אף אחד במצרים לא שמר על האינטרסים של יוסף. אחרי שהוא שהה 12 שנים בכלא, באו לפתע להוציאו מהבור. מדוע? משום שפרעה נשיא מצרים – שהיה האיש החזק ביותר בעולם – היה זקוק לשירותיו של יוסף והיה צריך שהוא יפתור לו את חלומותיו. ברגע אחד הפך יוסף מאסיר עלוב למשנה למלך מצרים.
מתי כל זה התרחש? הגמרא מספרת לנו ש"בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים" (ר"ה יא, א). הגאולה המופלאה של יוסף מבית האסורים אירעה דווקא בראש השנה, ללמדנו שראש השנה הוא יום שמסוגל לניסים גדולים ומופלאים. אפילו אדם שכבר התייאש מחייו והוא מרגיש במצב של יוסף הצדיק שלא היה לו שום גואל ושום אדם שהכיר אותו במצרים, וגם המשפחה שלו לא ידעה היכן הוא נמצא. ואז בראש השנה כשהוא התפלל לה' וזעק "שובה ה' עד מתי", כמה זמן עלי לסבול בתוך הבור, לפתע הגיעה הישועה והוא יצא לחירות, ויתרה מזו – הוא הפך למושל מצרים. המסר ברור: ראש השנה הוא יום שכל אחד מאיתנו יכול להתפלל להקב"ה ולצפות לניסים גדולים. אפילו שעל פי דרך הטבע אין שום סיכוי שהמצב ישתנה, מכל מקום, ראש השנה הוא יום שלמעלה מן הטבע. בראש השנה נפקדה שרה, ובראש השנה נפקדו גם רחל וחנה. בראש השנה יצא יוסף לחירות נגד כל הסיכויים. בראש השנה הזה בעזרת השם נזכה לניסים גדולים ומופלאים למעלה מהטבע