התשובה ידועה לכולנו מהראש (סגנון חו"ל)

בשנות השבעים המצב של יהודי ברית המועצות היה בכי רע, ובפרט ברומניה שם המצב היה חמור מאד. יום אחד עצרו עשרים יהודים ברומניה אותם האשימו בחתירה נגד הממשלה ורצו לגזור עליהם עונש מוות.

באותה תקופה היה בארה"ב סנטור דמוקרטי בשם הנרי ג'קסון, שהיה תומך גדול של ישראל, וכולם כינו אותו "סקופ" ג'קסון, שכן בעבר הוא היה עיתונאי רודף סקופים (כדרכם של עיתונאים). הסנטור הזה קידם באותה עת חוק שיאסור סחר חופשי עם מדינות שאינן עומדות בתקנות של האו "ם לזכויות האדם. החוק הזה היה מכוון בעיקר כנגד ברית המועצות, ונועד כדי להכריח אותם להעניק ליהודים אישור יציאה מרוסיה. אותו סנטור היה עסוק באותם ימים בריצה לבחירות בתוך המפלגה שלו , "פריימריס", ועשה הכל כדי שיבחרו בו כמועמד של המפלגה שלו לבחירות לנשיאות ארצות הברית. באותה עת התגורר בניו יורק אדמו "ר חסידי בשם האדמו"ר מסקולען. הוא היה יוצא רומניה ועסק רבות בצרכים של יהודי רומניה . כשנודע לסקולענער המצב הקשה בו נתונים יהודי רומניה – החליט כי עליו להפגש בדחיפות עם הסנטור הזה, כי לו יש את המפתח להצלת היהודים הללו באמצעות החוק הזה. כאן עמדה לפניו בעיה רצינית: כיצד ניתן להוציא סנטור מהסטייט של וושינגטון יומיים לפני Super =uesday שזהו יום הבחירות לפריימריס. האדמו"ר שמע שיש ראביי בסיאטל וושינגטון שיש לו קשרים טובים עם הסנטור . הסקולענער יצר קשר עם הראביי , וביקש שהלה יסדר לו פגישה בלתי אמצעית עם הסנטור למחרת בבוקר. הראביי ניסה בתחילה לטעון שהדבר הינו בלתי אפשרי בעליל, אבל לאחר שהאדמו"ר הפציר בו קשות – הוא הסכים לנסות. הוא הרים טלפונים והפך עולמות עד שהצליח לתפוס את הסנטור ולספר לו על המצב של יהודי רומניה ושהאדמו"ר שמעוניין לפוגשו הוא בעצמו תושב רומניה לשעבר וכואב מאד את כאבם של יהודים אלו, והוא רוצה אפוא להפגש איתו בנידון. למרבית ההפתעה, הסנטור הביע את הסכמתו לפגוש את הסקולענער למחרת בבוקר במשרדו שבוושינגטון בשעה 10 בבוקר. כשכולו שמח ומאושר על הצלחתו , צלצל הראביי מסיאטל אל האדמו"ר להודיע שהוא סידר לו פגישה. האדמו"ר השיב לו שהיות והוא – הסקולענער – אינו יודע אנגלית, הוא מבקש אפוא שהראביי עצמו גם יופיע לפגישה עם הסנטור כדי לשמש כמתורגמן. הרב שאל את האדמו"ר: אבל אני כעת יושב בסיאטל והפגישה מחר בוושינגטון – איך אצליח להגיע לשם מחר בבוקר? השיב האדמו"ר: אם תרצה באמת – תצליח! ואכן למחרת בבוקר הופיעו האדמו"ר והרב במשרדו של הסנטור. הם נכנסים לחדרו והאדמו"ר החל לפרוץ בבכי. הסנטור פונה אל הראביי ואומר לו: תשאל את האדמו"ר מה אני יכול לעשות עבורו What can I do for him , כשהראביי תרגם את השאלה לסקולענער, הוא ענה באידיש: "ער ווייסט, הוא יודע!" הראביי פונה לסנטור ומתרגם את תשובתו הקצרה של האדמו"ר, אך הסנטור משיב: "אני לא יודע!" והרבי אומר שוב: "הוא יודע!" וכך רצוא ושוב כמה פעמים. בסופו של דבר, הסנטור נכנע: "אוקיי, אני יודע כבר מה לעשות! אקח אחריות על המצב!"

מיד לאחר הפגישה צלצל סנטור ג'קסון אל שגריר רומניה בוושינגטון. הודיעו לו בטלפון שהשגריר עסוק , והוא הגיב: "אם אני הייתי במקומו הייתי ממהר לענות לשיחה הזאת ".

השגריר עלה על הקו , ושמע מהסנטור את הדברים הבאים : אם רומניה לא תשחרר את היהודים לאלתר ונותנים להם להגר לכל מדינה שתעלה על דעתם – הוא יצרף את רומניה לרשימה השחורה של המדינות שמדכאות את זכויות האדם , ורומניה לא תוכל אפוא לעשות סחר חופשי עם ארה"ב. האיום הזה עשה את שלו ורומניה שחררה את היהודים.

בראש השנה אנו באים לבית הכנסת לפגישה עם הקב"ה, ואנו שואלים את הקב"ה מה אתה רוצה מאיתנו. אתם יודעים מהי התשובה שהקב"ה משיב לנו ? בדיוק את אותה התשובה שהרבי מסקולען השיב לסנטור! הוא אומר לנו: הלא אתם יודעים היטב מה אני רוצה מכם!

כולנו, כהורים לילדים, מכירים סיטואציות כאלה שהורה מעיר לילד שלו על התנהגות לא טובה, והוא קורא לו בשמו. לא אחת הילד מיתמם ושואל את אביו: מה אתה רוצה. ואז האב או האם משיבים לו: אל תענה לי, אתה יודע היטב מה אני רוצה...

פעמים רבות אנשים שואלים אותי "איך אני יודע מה המטרה שלי בחיים", כאילו שהוא צריך לחפש את המטרה שלו בארכיונים ברוסיה. התשובה היא: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" – הקב"ה רוצה שנהיה קצת יותר יהודים, שנקיים עוד מצווה, שנלמד יותר, שנחשוב יותר על יהודי שני, שנהיה נחמדים יותר להורים שלנו. הקב"ה אומר לנו: אתם יודעים טוב מאד מהן הציפיות שלי מכם.

המשאלה הזו היא הדדית. גם אנו באים לבקש שנה טובה מהקב"ה, והוא שואל אותנו מה אנחנו צריכים לשנה הבאה, באלו תחומים אנו זקוקים לברכה מיוחדת, ואנו משיבים לו באותו מטבע-לשון: אתה יודע – דו ווייסט! אתה יודע יותר טוב מאתנו מה הם הצרכים האמיתיים שלנו, אנחנו רק חושבים שאנו יודעים מה אנו צריכים, אבל לאמיתו של דבר אתה יודע טוב מאיתנו. בזה אנו מביעים את משאלתנו שהקב"ה יבטיח לנו שנה טובה ומתוקה לפי הידע והמושגים שלו, שהם הרבה יותר ממה שאנו יכולים להשיג בעצמנו.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה.