בשנות החמישים התגורר הרב אהרן חזן – חסיד בעל מסירות נפש – במוסקבה. ערב אחד הופיעה במפתן ביתו בחורה צעירה בשם שרה נוטיק, היא היתה יתומה מאב ואם, הוריה ניסו להבריח את הגבול מרוסיה, נתפסו וישבו בכלא. אביה מת בכלא הרוסי, ואמה נפטרה זמן קצר לאחרי שהשתחררה מהכלא. גם שרה נוטיק עצמה ישבה בכלא וכעת כשהיא שוחררה – החליטה לעבור לעיר הגדולה מוסקבה, לזייף מסמכים ולאמץ לעצמה זהות חדשה כדי שלא יוכלו לזהות את העבר שלה, שכן בתור אסירה לשעבר היה לה מאוד קשה למצוא עבודה. היא החליטה אפוא לנסות להתחיל חיים חדשים במוסקבה מתוך תקוה ששם היא תצליח "להיעלם" בתוך האוכלוסיה הגדולה שבעיר הענקית.
היא באה לביתו של ר' אהרן חזן ומשפחתו וביקשה את עזרתם, הם ריחמו עליה ועל אף שמשפחת חזן התגוררה בדירה קטנה של חדר וחצי עם שבעה ילדים, הם החליטו על אתר לאמץ אותה למשפחתם. הרב חזן עבד במפעל אריגה והוא הציע לנערה שתבוא איתו כדי לנסות למצוא לה עבודה במקום, ואכן היא מצאה עבודה במפעל האריגה. לאחר כמה חדשים הופיע במקום אחיה יעקב נוטיק. עד לאותו יום שרה אחותו לא ידעה אם הוא חי או לא, כמובן שלנוכח המפגש המחודש השמחה היתה גדולה. גם יעקב בתור בחור יהודי שנרדף ע"י המשטרה הקומוניסטית, זייף מסמכים, שינה את שמו ואימץ לעצמו זהות אחרת. גם הוא חיפש עבודה וגם לו מצא הרב חזן עבודה באותו בית חרושת לאריגה. מנהל בית החרושת היה יהודי, אבל רחוק לגמרי מכל דבר של יהדות. יום אחד הוא קורא לפועל שלו ר' אהרן חזן למשרדו לשיחה אישית. הוא פונה אליו ואומר לו: "הקשב חזן, הבחור הצעיר הזה שעובד עמך נראה לי כאדם דתי, יש לנו כאן במפעל הזה נערה דתיה – מה דעתך על שידוך ביניהם? הם נראים לי מאוד מתאימים זה לזו!" הרב חזן כמובן מאליו לא יכול היה בשום אופן לגלות למנהל את האמת שמדובר פה באח ואחות… שניהם, כאמור, היו בעלי זהות לא חוקית! הוא ענה אפוא למנהל "לא! זה בכלל לא בא בחשבון, אני לא יכול אפילו להציע לו את זה! ראשית הבחור לא מרויח מספיק, ושנית מצבו הבריאותי אינו כשורה. הנערה לעולם לא תסכים לשידוך כזה, ומסופקני בכלל אם הנער יהיה מעוניין"… אולם המנהל לא הסכים לקבל את ההסברים שלו, ואמר לו: "שמע, אני מוכן לתת להם ארבעת-אלפים רובלים שיעזרו להם להתחיל את חייהם המשותפים ביחד, אין להם מה לדאוג אני יעזור להם", את דבריו הוא סיים במילים: "אני רוצה לעשות משהו למען עם ישראל!"… הרב חזן הוכה בתדהמה, הוא לא ציפה מהמנהל הקומוניסט הזה – שהדבר היחידי שהוא יודע על יהדות הוא עצם היותו יהודי ותו לא – שיהיה לו כזה רצון לעשות משהו למען עם ישראל. הוא נכנע ואמר למנהל שהוא ינסה לדבר על לבו של הבחור.
ביום המחרת, כשהרב חזן הגיע לעבודה בבוקר, קורא לו מיד מנהל המפעל למשרדו ושואל אותו:
"נו, האם דברת איתו"?
"כמובן"
"ומה הוא אמר"?
"הנערה לא מוצאת חן בעיניו"
"מדוע"? שואל המנהל
"היא ג'ינג'ית והוא לא אוהב "ג'ינג'ים"'!
"אבל הוא בעצמו ג'ינג'י"! צעק המנהל
"נכון, ודוקא בגלל זה הוא לא רוצה להתחתן עם ג'ינג'ית. אם הוא יתחתן עמה כי אז כל הילדים שלו יהיו ג'ינג'ים"…
המנהל מאוד התאכזב, אבל לא ויתר על הרעיון שלו. הוא ניסה ללחוץ על הבחור עד שהבחור התחיל לחשוש שהלה מסוגל לגלות שהם אח ואחות, והוא עזב את העבודה במפעל.
כשמחפשים בתורה את ה'ג'ינג'ים' בהיסטוריה שלנו אנו מוצאים שני אנשים; הראשון הוא עשיו בנו של יצחק ואחיו של יעקב – עליו נאמר בתורה בעת לידתו "ויצא הראשון אדמוני". השני שמופיע בתורה שהוא היה אדום זהו דוד המלך, עליו מסופר בספר שמואל "והוא אדמוני".
הדבר המעניין הוא שהמקומות הללו הם מהפעמים היחידות שהתורה מתארת צבע שיער של אדם פלוני, בתורה לעולם לא תמצא תיאור על מישהו שיש לו עיניים כחולות או צבע שיער כזה או אחר וכדו'. התורה בכלל לא מתעסקת עם דברים כאלו. רק כשזה מגיע לג'ינג'ים התורה חורגת מגדרה ומספרת לנו כדי שכולם ידעו ששני אלו היו ג'ינג'ים.
מה המיוחד בג'ינג'ים? דבר ראשון, הם בולטים, רואים אותם למרחוק. הם שונים מכולם, כל ג'ינג'י שגדל בישראל יכול לספר לכם שזה סיוט לא פשוט… איפה שלא תהיה – מיד מישהו צועק: ג'ינג'י קום! ג'ינג'י אתה מפריע! ג'ינג'י צא מהשורה! אין לך בכלל שם, כולם קוראים לך ג'ינג'י, אתה תמיד מושך אש...
בארצות הברית, לעומת זאת, להיות ג'ינג'י זה דוקא דבר חיובי, כשהוא הולך במקום ציבורי כולם אומרים: "או איזה שערות יפות", "אדום זה יפה" ועוד הרבה תגובות חיוביות, אבל גם פה זה מושך תשומת לב. מספר הג'ינג'ים בעולם הוא פחות מאחוז אחד מכל יושבי תבל, ולכן תמיד מזהים אותם.
אבל לאמיתו של דבר לא זוהי הסיבה שהתורה מוצאת לנכון להדגיש שעשיו ודוד נולדו ג'ינג'ים אדמוניים.
המדרש אומר: "אדמוני – אמר רבי יהודא אם ראית אדם שפניו אדומים, או רשע גמור כעשיו או צדיק גמור כדוד, בעשיו מהו אומר: ויצא הראשון אדמוני, בדוד מהו אומר אדמוני יפה עיניים" (מדרש הגדול שמואל א).
לג'ינג'ים יש אש בתוכם, הם לא אנשים שקטים ורגועים, הם צריכים תדיר לעשות משהו, הם לא מוותרים על שום דבר, וגם… עצה טובה לכולכם: לא כדאי להתחיל איתם! הג'ינג'ים תמיד יגיעו רחוק; אם העולם זכה הם יהיו כמו דוד המלך שכבש ובנה את ירושלים וסלל את הדרך לבנין בית המקדש. אבל אם העולם לא זכה, הג'ינג'י עלול לעשות צרות כמו עשיו, אבל תמיד הוא יהיה מנהיג, הוא יהיה מאכער, הוא אף פעם לא ישב בשקט. ולכן צריך לנתב את המרץ הזה לדברים חיוביים.
ידידיי היקרים, לעם ישראל יש תכונות מאוד דומות לג'ינג'י. ראשית, אנו פחות מאחוז אחד מתוך כל האוכלוסיה העולמית. אבל בד בבד אנו תמיד בולטים, תמיד מזהים את היהודי שבקבוצה. כל אחד מכיר את התופעה כשהוא נוסע "בקרוז", למשל, הוא תמיד יזהה את הפרצוף היהודי שלא ניתן למחיקה… הפרצוף הזה מושך אש, לא קוראים ליהודי בשמו, הוא לא צריך בכלל שם. זה סימן ההיכר המובהק שלו. The Jew קוראים לו.
במקומות מסוימים הוא מקבל תגובות שליליות, במקומות של אנטישמיות יצעקו "הנה היהודי הזה עשה כך וכך". במקומות שאוהבים יהודים הוא יקבל תגובות חיוביות "הו, אתם העם הנבחר", "אתם הכי חכמים" וכיו"ב, אבל תמיד יבחינו ביהודי, לא מפספסים אותו. אבל יתרה מזו, הג'ינג'י הוא אדם שיש לו אש בפנים, הוא לא יושב בשקט ובמנוחה אף פעם.
היהודים הם אלו שבכל תקופה היו המהפכנים הגדולים ביותר. בכל מהפכה שהיתה בהיסטוריה – היהודים היו תמיד ראשונים, הם אלו שהנהיגו את המרד, אם זה היה נגד הצאר ברוסיה, אם זה היה נגד האפרטהייד בדרום אפריקה ואם זה בשנות השישים בעד השחורים עם מרטין לותר קינג. היהודים הם אלו שתמיד דוחפים קדימה, הם אלו שתמיד צועקים שהם רוצים שינוי. כולנו מכירים את השיר המפורסם "דוד מלך ישראל חי וקיים". על מי אנחנו בעצם מדברים? דוד המלך הרי כבר נפטר לפני שלשת- אלפים שנה, ואם-כן מה הפירוש "חי וקיים"? אלא מדובר על עם ישראל! השיר בא להביע שכל זמן שעם ישראל חי וקיים, כל זמן שליהודים יש אש בלב ומשהו בפנים שורף להם, יש להבה של אהבת ישראל, כל זמן שאיכפת לנו מיהודי שני – אז דוד המלך בעצמו חי. כולנו כמו דוד המלך, כולנו ג'ינג'ים, ולכן כשבאים בראש השנה לבית הכנסת, אחד הוא מיסטער שווארץ והשני הוא אדון ווייס, אנחנו צריכים לזכור שזוהי רק "זהות שאולה" ומזוייפת, זוהי לא הזהות האמיתית, שכן לאמיתו של דבר אנחנו אח ואחות עם אותו שם משפחה ועם אותם גֵנים.
ידידיי היקרים, עלינו לזכור שבני אב אחד אנחנו, עלינו לדאוג אחד לשני כמו אח ואחות, ובזכות זה ה' יתן לכולנו שנה טובה ומתוקה.