לפעמים כאשר אנשים שואלים אותי מה אני אומר על ה'סטאק מארקעט', אני נוהג להשיב להם: מה אתם רוצים ממני? ממתי נעשיתי "מבין" בסטאק? אבל כמו תמיד בתורה ניתן למצוא הכל, ומצאתי את הסטאק מארקעט גם בתורה.
בכל חומש מודפס לצד הטקסט הרגיל תרגום של התורה לארמית, התרגום שמוכר לכולנו בשם "תרגום אונקלוס". אונקלוס היה נצר למשפחת המלוכה הרומאית, הוא היה בן אחותו של אדריאנוס קיסר שדיכא את מרד בר כוכבא חמישים ושתים שנה לאחר חורבן בית שני. התקופה היתה איומה, יהודים סבלו מהתופעה שכונתה מאוחר יותר "גזירות אדריאנוס", הוא אסר לשמור שבת ולעשות ברית מילה וכו'. אבל באותה תקופה – באורח אבסורדי ביותר – התגיירו אלפי רומאים והפכו ליהודים! המלחמה של הרומאים בעם היהודי הציתה סקרנות בתוך העם הרומאי, ורצונם היה לדעת מיהו ומה טיבו של העם הזה שכולם שונאים ורודפים אותו. הסקרנות הזאת הביאה אותם לגלות את היופי שבדת היהודית, ומתוך מסירות- נפש כבירה התגיירו אלפים ורבבות רומאים באותה תקופה.
אונקלוס היה אדם מלומד שידע את כל המדעים של רומי ויוון על בוריין, הוא היה מחונן מאד וניחן לא רק במוח חריף אלא יותר מזה, היה לו לב זהב ואף נשמה גבוהה. לאט לאט הוא התחיל לגלות את העם היהודי ואת התורה, אך בד בבד החליט שלפני שהוא עושה צעד כה מכריע בחייו ומתגייר ליהדות, הוא יעשה 'משאל' אצל כמה אנשים חשובים מה דעתם על העם היהודי. הוא החליט לא לשאול את דעתם של אנשים רגילים שחיו בעולם באותה תקופה, אלא לפנות לאנשים שחיו בעבר. גמלה בלבו ההחלטה לשאול שלושה אישים שהיו גדולים בעיניו, מה דעתם על עם ישראל.
הראשון שהוא בחר לשאול לדעתו היה טיטוס – שכבר מת באותה תקופה – שהיה המצביא הרומאי שהחריב את בית המקדש ואת כל ירושלים והרג אלפי יהודים, טיטוס פשוט הביא שואה על עם ישראל. הגמרא מספרת שהוא העלה אותו באוב – מה שנקרא היום "סיאנס" – מדובר בצורה מסויימת שהיתה קיימת בתקופה ההיא שבאמצעותה אנשים היו מדברים עם המתים. אני לא יודע איך הם עשו את זה, וכעיקרון זהו דבר שהתורה אוסרת לעשותו, אבל היו דברים כאלו.
הגמרא מספרת שאונקלוס העלה את טיטוס באוב ושאל אותו "מאן חשיב בההוא עלמא" מי חשוב בעולם ההוא? דהיינו מי נחשב למעלה בעולם האמת שהרי משם רואים את הדברים אחרת? רצונו היה לדעת אל נכון כיצד רואים את הדברים משם. טיטוס ענה לו "ישראל", עם ישראל נחשב ביותר בעולם האמת. שוב שאל אונקלוס "מהו לאידבוקי בהו", האם כדאי להתחבר אליהם? האם כדאי להתגייר ולהפוך לחלק מהעם היהודי? ענה לו טיטוס: "יש להם הרבה מצוות ולא תצליח לקיים את כולם" בקיצור "ס'שווער צו זיין אַ אִיד", קשה להיות יהודי. במקום זה הוא הציע לו לך תעשה להם צרות, שהרי מי שעושה צרות ליהודים נעשה לתקופה מסוימת אדם גדול, "ביג מאכער", כידוע ש"כל המיצר לישראל נעשה ראש", אע"פ שלאחר מכן הוא נענש על כך.
לאחר מכן החליט אונקלוס לשאול אדם יותר חשוב מה דעתו על עם ישראל. הוא העלה באוב את בלעם, הנביא היחידי שקם לאומות העולם שרצה לקלל את ישראל ובסוף בירך אותם בברכות הכי נפלאות כמו התפלה המפורסמת "מה טובו אוהליך יעקב" ועוד, והרי יש עליו פרשה שלמה בתורה. הוא שאל אפוא את בלעם את אותה שאלה מי הכי חשוב בעולם ההוא? והוא קיבל את אותה תשובה – "ישראל". שוב שאל אונקלוס האם להתחבר אליהם? ובלעם השיב לו: "לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים", כלומר, אל תעזור ליהודים ואל תעשה להם שום טובות. זאת כבר התקדמות, שכן הוא לא ממליץ לעשות להם צרות כמו שטיטוס אמר, אלא רק "אל תעשה להם טובות".
ואז שאל אונקלוס את האישיות השלישית שהוא בחר לעצמו. לא תאמינו את מי הוא העלה באוב, הוא העלה את "אותו האיש" ושוב הפנה אליו את אותה שאלה וקיבל את אותה התשובה: ישראל הם החשובים ביותר בעולם האמת. על השאלה האם להתחבר אליהם, הוא ענה לו "טובתם דרוש, רעתם אל תדרוש, כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו". "אותו האיש" השיב לו: תעשה רק טובות לעם ישראל ואל תיגע בהם לרעה, כי מי שנוגע בהם כמו שנוגע בבבת עינו של
הקב"ה, עד כדי כך הם חשובים אצל הקב"ה!
הגמרא מסיימת את הסיפור במילים אלו: "תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם", בלעם היה נביא, שזהו בעצם איש רוחני והוא נמצא כבר שנים רבות בעולם האמת ובכל זאת הוא לא היה יכול 'לפרגן' מילה טובה על עם ישראל. משא"כ "אותו האיש" אשר עזב את עם ישראל וכפר בכל התורה כולה וכו' עד שנחשב לאישיות הכי פסולה ביהדות, ומכל מקום כאשר שואלים אותו מה הוא אומר על עם ישראל, הוא משיב שצריך לעזור להם. אם-כן פושע ישראל טוב לנו ועדיף מ"נביא" של אומות העולם (גיטין נ"ו, ע"ב).
ואכן אונקלוס קיבל את העצה שלו והחליט להתגייר, אולם הוא ידע שהדוד היקר שלו אדריאנוס יהרוג אותו אם הוא יעשה צעד שכזה. הוא בא אפוא לדודו ואמר לו: "תשמע, אני למדתי את כל החכמות ורכשתי לי ידיעות בכל השטחים, אולם מה יש לי מכל זה אם אני יושב בבית? רצוני לצאת לעולם הגדול ולנסות את מזלי במסחר, אני רוצה שתרשה לי לעזוב, ובנוסף לזה, היות שאתה אדם חכם מאוד, אני רוצה שתתן לי עצה איך להצליח בעסקיי. אדריאנוס חייך בשביעות רצון, מאוד נעמה לו העובדה שבן אחותו הגאון המלומד בא לבקש ממנו עצה. הוא ענה לו כך: "אני מייעץ לך לקנות סחורה שאין אנשים מכירים בערכה ואין עליה הרבה קופצים. אתה תקנה את הסחורה הזו בזיל הזול ואחר כך תעשה לה תעמולה מתאימה עד שהבריות יכירו בערכה ותוכל למכור אותה בכפלי כפליים". זה נשמע כמו עצה מ'הסטאק מרקעט', לקנות סטאקס כשהם בזול ואף אחד לא רוצה לקנות אותם וכשהביקוש יעלה – זה הזמן למכור אותם.
אונקלוס עזב את רומי ולא ארכו הימים עד שהגיע לירושלים ושם התגייר. קינן בו רצון כה עז ללמוד תורה עד שהוא הפך לתלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע שני התנאים הגדולים ביותר באותה תקופה. אונקלוס שם לב שהרבה יהודים אינם יודעים עברית ולכן הם אינם מסוגלים ללמוד תורה, היו תירגומים פה ושם של חלקים מסוימים מן התורה, אבל זה היה בצורה משובשת וכו'. הואיל והוא היה מלומד מאד בשפה הארמית, החליט אונקלוס שצריך לתרגם מחדש את התורה לארמית, ואכן בהשגחת שני רבותיו הוא ערך את התרגום המדובר שנקרא בשם "תרגום אונקלוס" עד עצם היום הזה.
התרגום הזה פירסם את שמו של אונקלוס בכל העולם, וגם הדוד היקר אדריאנוס שמע שבן אחותו התגייר. עובדה זו הרגיזה אותו ביותר והוא ניסה כמה פעמים לתפוס אותו בחוסר הצלחה. לבסוף הוא שלח מסר שהוא מזמין את אחיינו לבוא לבקר אצלו תוך שהוא נשבע לו שלא יאונה לו כל רע. אונקלוס נסע לרומי והתייצב לפני הקיסר הדוד. שאל אותו אדריאנוס כיצד נסיך למשפחת המלוכה עוזב את הכל מאחורי גוו ומצטרף לעם מושפל ונרדף שסובל יסורים ועלבונות מכל העמים הסובבים אותו?! "זאת היתה העצה שלך" ענה לו אונקלוס, "אתה יעצת לי לקחת סחורה שאנשים לא מכירים בערכה ובחשיבותה, סחורה שאין עליה הרבה קופצים! זה בדיוק מה שעשיתי", המשיך האחיין, "מצאתי את עם ישראל שהם נרדפים ומושפלים בעולם הזה, דבקתי בהם ועשיתי עסק טוב, שכן נביאי ישראל הבטיחו לנו שיבוא יום שכל העמים יכירו בזה שעם ישראל הם העם הנבחר והתורה היא האמת היחידה והדרך הנכונה לחיות חיים של משמעות". (אתר בית חב"ד).
ידידיי היקרים, כעת כאשר אין הרבה "קופצים" ואין לזה ביקוש גדול, כעת זה הזמן לתפוס עוד מצוה ועוד מצוה. כעת זה הזמן להשקיע ב'סטאק מארקעט' הרוחני, כי יום יבוא, בקרוב מאוד, שנגלה עד כמה היתה ההשקעה כדאית.