נקודות לדרשה שמחת תורה
הרב חיים הבר אם היו שואלים אותי איך אמור להיראות חג שמחת תורה – הייתי אומר שצריך לקרוא לגדולי הרבנים של העיר, לתלמידי החכמים ואברכי הכולל, לעשות "ערב שכולו תורה", במהלכו הרבנים יתפלפלו בדברי תורה ויעיינו בהם. שיעור אחרי שיעור, לתוך הלילה.
הנה, עכשיו היה סיום הש"ס – קראו לשורה של רבנים גדולים, והם דיברו דברי תורה. גם כאשר מסיימים את קריאת התורה במהלך השנה, מתאים אירוע דומה.
לכאורה זה לא אירוע להמון העם, אלא חג רק לחכמים;
לכאורה זה גם לא אירוע של ריקודים ברגליים, אלא חג למוח, לחכמה;
ובודאי זה לא מתאים לרקוד עם התורה כשהיא סגורה. אם כבר אז לפתוח את התורה.
אבל כשאני פותח את העיניים ומסתכל איך חוגגים את שמחת תורה – אירוע המוני, רוקדים עם הרגליים, והפלא הכי גדול – התורה סגורה.
איך זה יתכן?
•••
אבל אז אני נזכר כאשר הייתי בחו"ל בתור בחור צעיר, והייתי מתקשר הביתה. אני זוכר איך שאבא ואמא היו רבים על הטלפון, מי ידבר איתי.
אפשר לחשוב שהייתי אומר שם דברים מיוחדים, חידושים נפלאים, משהו שהם לא ידעו.
אבל לא. הכול היה בנאלי, פשוט, הכול חזר על עצמו בכל שיחה.
מה נשמע? ברוך ה'!
מה קורה? הכול בסדר, מצוין.
נו, ואיך הכול? נפלא!
זה בערך התמליל של השיחה.
עולה השאלה: אם אין כאן חידושים מיוחדים, מדוע אבא ואמא רבו על הטלפון? איזה דבר מיוחד הם רצו לשמוע שם בשיחה?
אחר כך הבנתי: הם לא חיפשו לשמוע חידושים ואינפורמציה מיוחדת. הם חיפשו לשמוע את הקול שלי, וכמה שיותר. השאלות והתשובות, לא היו אלא תירוץ כדי לשמוע את הקול של הבן האהוב שלהם.
עכשיו אני מבין מה קורה בשמחת תורה. כאשר אנחנו לומדים תורה, אנו לא מחפשים את החלקים המעניינים, את הפלפולים המחכימים, את הרעיונות היפים שיש בתורה. לפעמים אנו לומדים דברים מוכרים, ידועים, פשוטים.
אנחנו מחפשים דבר אחר – לשמוע את הקול של ה' בתוך התורה. לחוש את הקדושה האלוקית. כי זו התורה של ה' – אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. לעניין זה החכמה פחות חשובה, חשוב עצם החיבור עם הקב"ה דרך התורה.
לכן זה לא חג רק לחכמים. כי כל יהודי מתחבר אל ה' באמצעות התורה. לכן זה לא חג של המוח ושל שיעורי תורה, אלא גם של הרגליים. כי כולנו שמחים בחיבור הזה עם הקב"ה באמצעות התורה. לכן אנו רוקדים עם התורה כשהיא סגורה – כי אנו אומרים להקב"ה: ריבונו של עולם, אנו אוהבים את התורה לא בגלל שהיא מעניינת, אלא בגלל שהיא שייכת לך. בגלל שזו החכמה שלך. בגלל שעל ידי התורה אנו שומעים את הקול שלך ומתחברים אליך.
לכן אנו כל כך שמחים!
ואת השמחה הזו אנו לוקחים לכל השנה, ותמיד זוכרים, שכאשר אנו לומדים תורה – זה לא בגלל שהתורה מעניינת, אלא בגלל שזו התורה של הקב"ה.