בר מצוה | ווערטלאך

ווערטלאך

תוצאות עבור קטגוריה: בר מצוה אמרה

0 פריטים

נקה סינון

אין פריטים בקטגוריה זו מסוג "אמרה"

אודות

פתיחה / סיום לדרשה

בר מצוה הוא האירוע הכי שמח בחיים. כי בברית מילה, ההורים שמחים ואילו החתן עצמו בוכה; בחתונה, החתן והכלה שמחים, אבל ההורים קצת עצובים על הפרידה. ואילו בבר מצוה, גם החתן וגם ההורים שמחים.
יש החושבים כי "בר מצוה" פירושה – שעושים "בר" וזה ה"מצוה". אבל האמת היא, שבר מצוה היא עניין אחר לגמרי... (-- ר' יחזקאל סופר)
ו״בר מצווה״ ולא ״בעל מצווה״ כמו ״בעל עבירה״, ולא אומרים ״בר עבירה״, כי כשיהודי מתקשר לקב״ה מצווה המצוות הקשר הוא אמיתי ונצחי כבן לאביו; קשר בל יינתק, ואילו הכינוי "בעל עבירה" מורה שהעבירה היא רק כחפץ שהוא בעליו, ולא שהוא עצמו נעשה בן עבירה.

רעיונות

מתוך הספר וביום שמחתכם ומועדיכם

מדוע לא הוזכר בר מצווה בתורה?

מסביר הכלי יקר (פרשת ויקרא כג, טז): בתורה לא נזכר במפורש חג מתן תורה וכן ראש השנה, ולשניהם טעם אחד משום שעל האדם לחוש שכל יום הוא היום שנתנה בו התורה, כאילו היום קיבלה מהר סיני ו"בכל יום יהיו בעינך כחדשים". וכך גם לגבי ראש השנה שבכל יום אדם צריך להרגיש כאילו היום הוא יושב על כיסא דין וישוב בתשובה. בכך נבין גם למה לא הוזכר יום הבר מצווה בתורה, כי בכל יום צריך האדם לחוש שהיום התחייב במצוות ויהיו חדשים בעניו ויקיים אותם בשמחה ובהתלהבות

וכתב החתם סופר (פרשת ויחי) שהסיבה לכך היא שלא יתכן לצוות על השמחה בקבלת עול מלכות שמים כי אז זה עצמו יהפוך לעול אלא שאנו מעצמנו צריכים לחוש שמחה על שזכינו לקבל עול מלכות שמיים ועול תורה.

לא להתפעל מהסביבה

קבוצה של נערי בר מצוה מבית ספר דתי נכנסו ליחידות לרבי. הרבי שאל אותם אם הם הולכים לישיבה וענו שלא. שאל הרבי: למה? ענה אחד התלמידים: כי כל הילדים בשכונה לא הולכים לישיבה.

שאל הרבי: מה למדת באחרונה? אמר הנער: על נח. אמר לו הרבי: אתה יודע שהסיבה שהעולם עדיין קיים היא מפני שנוח לא התנהג כמו כל השכונה שלו. אחר כך שאל ילד אחר מה למד וענה על אברהם אבינו. אמר הרבי: אתה יודע שעם ישראל קיים מפני שאברהם לא עשה מה שכל השכונה שלו עשו.

ראה גאון יעקב.

קבלת עול מלכות שמים

המצוה הראשונה שנער הבר מצוה מקיים כשנכנס למצוות היא, קריאת שמע בתפילת ערבית, שעניינה קבלת עול מלכות שמיים. נקודה זו גם בולטת בכך שפרשה ראשונה של קריאת שמע עוסקת בקבלת עול מלכות שמים ופרשה שניה בקבלת עול מצוות. זה בא להראות, שהעיקר והיסוד הוא קבלת עול מלכות שמיים.

לכאורה מה המקום לחגיגה הגדולה כאשר מעמיסים עליו תרי"ג מצוות, זה עול גדול ואיך יכול לשמוח.

ההסבר לכך הוא שהכול תלוי מהו המשא והעול שמעמיסים על האדם, לו יצוייר שניתן לנער לסחוב מהמכולת שק כבד, בוודאי שיראה בפניו כעול ויתקשה לסחוב, אך אם נעניק לו מתנה ארגז מלא יהלומים או מעדנים רגליו ירוצו מעצמם בשמחה ולא יתעייף.

כאשר נסביר לילד את הערך של המצוות ושהתורה יקרה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה, אין לך שמחה גדולה מיזו שמקבל עליו עול מצוות.

עוד נקודה שראוי להתבונן בה שבקריאת שמע קוראים קודם פרשה ראשונה שעניינה קבלת מלכות שמים, ורק אחר כך פרשה שניה שעניינה קבלת עול מצוות מעשיות. ובהנחת תפילין קודם מניחים תפילין של יד שמסמלים את העשייה במצוות, ורק אחר כך את תפילין של ראש המסמלים את שעבוד המוח שהוא קבלת עול מלכות שמים.

אלא ההסבר בזה שקריאת שמע כולה מדברת על החלק של המוח והלב ולא לצד המעשי, ובזה גופה יש קבלת עול שמים וקבלת מצוות אזי קודם צריכים לקבל את מלכותו של ה' ורק אחר כך את גזירותיו. משא"כ במצוות תפילין שעניינה הוא מצוה מעשית שם מה שחשוב בעיקר הוא החלק המעשי של המצוות, שהרי גם אם יכוון אדם המוחו את כל כוונות המצוה ולא יעשה בפועל את המצוות, לא קיים את המצוה, לעומת זאת אם יעשה את המצווה בפועל ללא כוונות כלל הרי קיים את המצוה.

נושאים קשורים

תפקידי בעולם
שמחה של מצוה - עושים מסיבה שלימה לחגוג את קבלת עול מצות.
גדול המצווה ועושה
מוח שליט על הלב