לוויה | ווערטלאך

תוצאות עבור קטגוריה: לוויה בדיחה

1 פריטים

גביר העיירה הקמצן נפטר בשעה טובה. כשעמדו לקבור אותו התעוררה בעיה מכיון שמנהג המקום הוא לא לקבור שום נפטר ללא 'הספד' כדת וכדין ומכיון שהגביר היה טיפוס קשה וקמצן...

אודות

רעיונות להספדים

לקו"ש ח"ל פרשת ויחי - למה נקברה רחל בדרך. כי במותה כמו בחייה היתה סמל של אהבה. אנו לא יודעים איך חיים ומוות עובדים, אבל כשמסתכלים על החיים של הנפטר/ת אז... (הרב יוסי ניו)
"מובן וגם פשוט שהנשמה נצחית היא, שהרי אין כל סברא לומר שבשביל חולי הבשר והדם וכו' יוגרע חיות הנפש או שתתבטל חיות הנפש והנשמה. ואין קלקול זה נוגע אלא רק להבשר ודם עצמם ולהקשר שביניהם לבין הנפש והנשמה. זאת אומרת, שיכול לבוא הפסק הקשר – מיתה, ר"ל – ובהפסק הקשר של הנפש עם הבשר הרי עולה הנפש ומשתחררת מכבלי הגוף והמדידה וההגבלה שלו, ועל ידי המעשים טובים שעשתה במשך היותה בגוף עלי אדמות נתעלית למצב נעלה, נעלה עוד יותר מאשר היתה לפני ירידתה בגוף, ובלשון הידוע, שירידת הנפש (בתוך הגוף) היא ירידה צורך עלי', עלי' למעלה מכפי שהיתה קודם הירידה. מזה מובן שכל הקרוב לנפש זו וכל מי שהיתה יקרה לו צריך להכיר אשר הנפש עלתה למעלה אפילו ממדרגתה שהיתה לפני זה, אלא שבשביל החיים בעולמנו זה הרי זו אבידה. וכמו שכל הקרוב קרוב יותר, יותר יקר בעיניו עליית הנפש מדרגה לדרגה, הרי גם בפרט השני – גדול הכאב, כיון שגדול החסרון על ידי היפרדה מהגוף ומהחיים בעולם הזה." (מכתב הרבי לגב' שרה גנזבורג בעקבות פטירת אמה שנפטרה בגיל צעיר. ביתה השליחה רשי מינקוביץ ע"ה מג'ורג'יה נפטרה גם היא בגיל צעיר...).
- אפשר לקחת את המכתב הנ"ל ולקרוא אותה בשלימותה.... (הרב מנדי קמינקר)
תמיד להדגיש את הנושא של מה זרעו בחיים אף הוא בחיים (הרב משה בלייך, וולסלי הילס)
- אם מכירים את הילדים, אפשר לספר את הסיפור של "אילן אילן במה אברכך", ואז לסיים שב"ה הנפטר/ת השאיר בנים ההולכים בדרכיו, זרעו בחיים, ובע"ה ימשיכו ללכת בדרכיו (מ.א.)
כשהאירוע הוא מאוד כואב, יתכן שצריך להדגיש (לפחות בהתחלה) את הכאב הבלתי נתפס. בעניין הזה אפשר להזכיר את ההתגלות למשה בסנה, שהוא שיח קוצני ושפל ולא התגלה אליו במקום מרומם כמו מרכבת יחזקאל, שכן עמו אנכי בצרה וכאשר יהודי בצער, ה' בוכה איתו יחד ומלאכי מעלה עושים את הדמעות שלו לדמעות שלהם. יש ווארט על יהודי שעבר צרה נוראה והלך לרבי שלו לטעון למה עשה ה' ככה. הוא רואה שהרבי מצטרף לבכיות שלו ואומר: "אני לא יכול להסביר לך, אני יכול לבכות איתך יחד". אפשר לדבר גם על "וידם אהרן", שלפעמים נגמרים המילים ונותרת רק שתיקה. (הרב שניאור אשכנזי)
- אפשר להוסיף: קשה לדבר בעת הזו, כולנו המומים... [אם אפשר, לספר משהו עליו, רק לפני שבוע / חודש כו' הגיע לבית הכנסת כמו תמיד והתפללנו יחד] ואז להמשיך עם אחד הנושאים האחרים. (מ.א.)