שמחה לארצך, וששון לעירך (סיפור)

כשמת בוויטבסק שמחה ליפמאנ'ס, שרדף את החסידים והיה גם באותה עצה להלשין את בעל "התניא" למלכות, שמחו החסידים שמחה גדולה, רקדו ושרו:

"שמחה לארצך – וששון לעירך"...