הרה"ג ר' נחום טרבניק שילב רכות כקנה, בהליכותיו ובהרבצת תורתו, עם קשיות כארז, במאבקיו על ענייני הכפר. דמותו ייצגה עניוות ושפלות ברך נדירה, לצד אומץ ייחודי בהגנה על שמו הקדוש של הרבי ותקנותיו הטהורות. פעולותיו הרבות כיושב ראש הוועד למען שלמות העם ייזכרו אף הן לנצח.
תבונתו החסידית, היא ששימרה את האחדות בכפר-חב"ד, למרות חילוקי דעות שונים. הוא תבע אחדות בכל מחיר, והדגיש: "ישראל אף על פי שלא חטא ישראל הוא". הרב טרבניק הסביר אף את מאמרו של הלל הזקן: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך - זהו כל התורה כולה": "ההתחשבות עם חברו, ולא עם עצמו, נובעת מביטול עצמי, המהווה תכליתה של התורה כולה".
לקראת ראש השנה, קיבלה תביעתו של הרב טרבניק לאחדות משנה תוקף. הוא ביאר את הכתוב "אתם נצבים היום", שנקרא בסיום חודש אלול:
"כשם ש"היום" - פעמים מאיר ופעמים מאפיל, כך "אתם" - אפלה לכם בעת הגלות אולם תזכו לאור בעת הגאולה. אומנם, זכייתכם מותנית בעובדת היותכם "נצבים" - באחדות שלמה".